סולברג: אסור לנציגי מפלגות בקלפי לדווח מי הצביע לצורך "המרצה"



המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, בשבתו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קבע היום (שלישי) כי אסור לנציגי מפלגות בקלפי לדווח למפלגותיהם מי כבר הצביע במהלך יום הבחירות. בכך הוא אוסר על נוהג ה"המרצה" – הדיווח באפליקציה לגבי אנשים שידוע כי צפויים להצביע למפלגה מסוימת, מה שמאפשר למפלגה לפנות אליהם ולעודד אותם להצביע בפועל.
הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב הגישה לסולברג את עמדתה, הקוראת לאסור על העברת המידע מסוג זה, מטעמי פגיעה בפרטיות. סיעות הליכוד (והציונות הדתית, שהצטרפה לטענותיה), יהדות התורה וש"ס – הציגו עמדה שלפיה העברת המידע מותרת. בין היתר, טענו המפלגות שחשיפת ההצבעה מסייעת למפלגות לעודד הצבעה בקרב תומכיהן, ולכן תתרום להעלאת שיעור ההצבעה בבחירות, ושהמפלגות יכולות לסייע למי שמתקשה או אינו יודע היכן הקלפי שלו.
סולברג קבע כי "בנסיבות מסוימות, למשל בקלפיות שבהן רוב המצביעים הצביעו לרשימה מסוימת או לרשימות מגוש פוליטי מסוים, או בקלפיות שבהן מספר המצביעים בפועל נמוך, אפשר יהיה להסיק בקירוב משמעותי מסקנות באשר להשקפת עולמו של המצביע ולדעותיו הפוליטיות, מעצם הנתון בדבר הצבעתו בפועל בקלפי זו". הוא הוסיף כי "הבחירה לבחור – אף לה נודעת משמעות בקהילות רבות שבהן מופעל על הבוחר לחץ לבחור, ועל כן יש לראות במידע על נוכחות בקלפי ועל עצם הצבעתו של אדם, חלק מהעניינים שהזכות לפרטיות חלה עליהם". סולברג גם הציג נשים השוהות במקלט לנשים מוכות כדוגמה לכך שפרסום מקום ההצבעה עצמו עלול לחשוף מידע פרטי ורגיש.
שר התקשורת שלמה קרעי קרא שלא ליישם את ההחלטה. "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג״ץ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס. ההחלטה פוגעת ביכולת של כלל המפלגות להמריץ מצביעים, ובפרט מצביעי ימין שלא מאוגדים במטות קפלן. לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו".
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, קבע כי אסור לנציגי מפלגות לדווח על מצביעים בקלפיות במהלך יום הבחירות, ובכך אסר על נוהג ה"המרצה". ההחלטה נומקה בפגיעה בפרטיות המצביעים, שכן מידע על הצבעה עלול לחשוף השקפות פוליטיות ולגרום ללחץ בקהילות מסוימות. הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב תמכה באיסור, בעוד שסיעות הליכוד, הציונות הדתית, יהדות התורה וש"ס טענו כי העברת המידע מותרת ותורמת להעלאת שיעור ההצבעה.
"הבחירה לבחור – אף לה נודעת משמעות בקהילות רבות שבהן מופעל על הבוחר לחץ לבחור, ועל כן יש לראות במידע על נוכחות בקלפי ועל עצם הצבעתו של אדם, חלק מהעניינים שהזכות לפרטיות חלה עליהם."
שר התקשורת שלמה קרעי התנגד להחלטה והצהיר כי לא יאפשר ליישם אותה בשטח, בטענה שהיא פוגעת ביכולת המפלגות להמריץ מצביעים.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.