נסחטת וחסרת אונים: האיום הגדול על אירופה – ומי מחזיק במפתח לשערים

פריצת ההמונים לסאוטה חשפה את הסוד הגלוי של בריסל: אירופה משלמת מאות מיליונים למדינות כמו מרוקו, תוניסיה, מצרים, לוב ומאוריטניה כדי שיעצרו את המהגרים הרחק משטחה. אלא שכעת מתברר כי ההסכמים הללו הפכו את הפליטים לקלף מיקוח אסטרטגי – ואת היבשת כולה לפגיעה לסחיטה מתמדת
גל מהגרים המוני שחצה את הגבול ממרוקו למובלעת הספרדית סאוטה שבצפון אפריקה, דרך הים והגדר, הפך למשבר אירופי. האירוע, שבו נהרגו כ-100 בני אדם, עורר חשד שמרוקו אפשרה לו להתרחש כדי ללחוץ על ספרד והאיחוד האירופי, בדומה לאירוע דומה שאירע במאי 2021. ראש הממשל האזורי של סאוטה, חואן חסוס ויוואס, הצהיר כי "מרוקו אינה מדינה אמינה".
האיחוד האירופי משקיע במדינות המוצא והמעבר: אימון כוחות, רכישת ציוד, שיפור מערכות מעקב, מאבק במבריחים, החזרת מהגרים למדינותיהם ומניעת יציאתם לים.
האיחוד האירופי משקיע מיליארדי אירו במדינות כמו מרוקו, תוניסיה, מאוריטניה ומצרים, כדי שישמשו כ"שומרות סף" ויעצרו את זרם המהגרים לשטחו. עם זאת, מדיניות זו, המכונה "החצנת הגבולות", יוצרת תלות במדינות אלה ומעניקה להן מנוף פוליטי, כפי שהודגם גם על ידי טורקיה ובלארוס.
- האירועים בסאוטה מדגישים את הסיכון שבהעברת האחריות על ביטחון הגבולות למדינות חיצוניות.
- מדינות אלו יכולות להשתמש בזרם המהגרים ככלי לסחיטה פוליטית וכלכלית.
- האיחוד האירופי מתמודד עם דילמה בין הצורך בבלימת הגירה לבין שמירה על עקרונות זכויות האדם.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.